מה זה קהל ב-GA4 ובמה הוא שונה מפילוח?
לפי התיעוד של Google קהל הוא קבוצת משתמשים שמוגדרת לפי מימדים, מדדים ואירועים. החברות נבדקת מחדש כשמגיעים נתונים חדשים, כך שמשתמש שכבר לא עומד בתנאים יוצא מהקהל. בכל נכס נוצרים אוטומטית שני קהלים: All users (כל מי שפתח את האפליקציה או ביקר באתר) ו-Purchasers (מי שהשלים רכישה).
קל לבלבל בין קהל לפילוח, כי בונים אותם באותם תנאים, אבל ההבדל מהותי. לפי התיעוד פילוח חל רטרואקטיבית על כל טווח התאריכים של השאילתה ואין לו לוגיקת חברות, בעוד שקהל צובר חברים לאורך זמן ולא מחושב אחורה. לכן אותם תנאים בדיוק יכולים להחזיר מספרים שונים בפילוח ובקהל. פילוח הוא כלי ניתוח, שעליו כתבנו במדריך על Explorations ב-GA4. קהל הוא כלי הפעלה: רימרקטינג והחרגה מקמפיינים.
איך בונים קהל צעד אחר צעד?
- פותחים את מסך הקהלים. Admin, תחת Data display, Audiences. לפי התיעוד נדרשת הרשאת Marketer ומעלה ברמת הנכס.
- בוחרים נקודת התחלה. לוחצים על New audience. אפשר לבנות מאפס ב-Create a custom audience, להתחיל מתבנית שבה המימדים כבר מוגדרים, או לבחור קהל מוצע ולשנות אותו.
- מגדירים תנאי הכללה. בוחרים מימד, מדד או אירוע ומוסיפים תנאים בלוגיקת AND או OR. ב-AND כל התנאים חייבים להתקיים. ב-OR מספיק אחד.
- קובעים היקף לכל תנאי. על פני כל הסשנים, באותו סשן או באותו אירוע. ההסבר בסעיף הבא.
- מוסיפים רצף או החרגה לפי הצורך. רצף כשסדר הפעולות חשוב. החרגה כשרוצים להוציא משתמשים, למשל מי שכבר רכש.
- קובעים משך חברות. מספר הימים שמשתמש נשאר בקהל אחרי שנוסף אליו.
- נותנים שם ושומרים. אחרי השמירה אפשר לשנות רק את השם ואת התיאור. כל שינוי בתנאים דורש קהל חדש.
לפי התיעוד קהל חדש יכול להזדקק ל-24 עד 48 שעות כדי לצבור משתמשים. תנאי על פרמטר מותאם אפשרי רק אחרי שהפרמטר נרשם כמימד מותאם, כפי שפירטנו במדריך על מימדים ומדדים מותאמים ב-GA4.
מה ההבדל בין היקפי התנאי, רצפים והחרגות?
| הגדרה | האפשרויות | מה היא קובעת |
|---|---|---|
| היקף התנאי | על פני כל הסשנים, באותו סשן, באותו אירוע | איפה כל חלקי התנאי צריכים להתקיים יחד |
| הערכת התנאי | דינמית (ברירת המחדל) או At any point | האם משתמש שהפסיק לעמוד בתנאי נשאר בקהל |
| רצף | directly followed by או indirectly followed by | האם השלב הבא חייב לבוא מיד או שמותרות פעולות באמצע |
| מגבלת זמן לרצף | רשות | כמה זמן הרצף כולו יכול לקחת |
| החרגה | זמנית או קבועה | האם המשתמש מוחרג רק כל עוד הוא עומד בתנאי או מרגע שעמד בו פעם אחת |
| מדד בחלון זמן | לכל החיים או בתוך מספר ימים | למשל מדד שעבר סף בתוך תקופה של 7 ימים |
דוגמה להיקף: תנאי של צפייה במוצר יחד עם הוספה לעגלה. בהיקף של אותו סשן שתי הפעולות חייבות לקרות באותו ביקור. בהיקף של כל הסשנים הן יכולות לקרות בביקורים שונים, לכן ההגדרה השנייה רחבה יותר.
לפי התיעוד התנאים נבדקים בסדר קבוע: קודם תנאי ההכללה, אחריהם תנאי ההחרגה. מי שעומד בתנאי החרגה לא מתווסף לקהל. הדוגמה הקלאסית מהתיעוד היא נוטשי עגלה: כוללים את מי שהפעיל add_to_cart ומחריגים לצמיתות את מי שהפעיל purchase.
מה זה משך חברות ואיך בוחרים אותו?
משך החברות (Membership duration) הוא מספר הימים שמשתמש נשאר בקהל אחרי שנוסף אליו. לפי התיעוד של Google ברירת המחדל היא 30 יום והמקסימום הוא 540 יום, שנספרים מהפעם האחרונה שהמשתמש נוסף לקהל ולא מהראשונה. לצד משך החברות התיעוד מתאר אפשרות בשם Reset on new activity: כל פעילות חדשה שעומדת בתנאי הקהל מאפסת את משך החברות לערך המלא. באותו מקום התיעוד מזכיר גם תקרה של 14 חודשים שקשורה לאפשרות הזאת. הניסוח שם לא חד, לכן לפני שבונים קהל עם משך של יותר מ-14 חודשים כדאי לבדוק מה בונה הקהלים מציג בנכס שלכם.
עוד פרט מהתיעוד: על קהל שיוצא למוצר אחר לא חלות עוד הגדרות השמירה של GA4, כי המוצר שמקבל את הקהל מפעיל את הכללים שלו. ב-Google Ads, לפי התיעוד שם, משך החברות ברשת החיפוש וברשת המדיה הוא 30 יום כברירת מחדל ועד 540 יום. גם שם שימוש חוזר באתר או באפליקציה מאפס את השעון.
איך בוחרים? לפי מחזור ההחלטה של הלקוח ולא לפי ברירת המחדל. הכללים שאני עובד לפיהם: נוטשי עגלה במוצר זול מקבלים חלון קצר, כי הכוונה מתקררת מהר. לידים בעסקה ארוכה, כמו רכב או נדל"ן, מקבלים חלון של חודשים. קהל של רוכשים להחרגה מקמפיינים מקבל את החלון הארוך ביותר שסביר לעסק. משך ארוך מגדיל את הקהל אבל מכניס אליו אנשים שכבר לא רלוונטיים.
מקהל ב-GA4 למודעה
ארבעה תנאים שכולם צריכים להתקיים
מה צריך כדי שהקהל יגיע ל-Google Ads?
לפי התיעוד של Google יש שני תנאים מוקדמים. הראשון: בנכס פעיל Google signals, איסוף של user-provided data או שניהם. השני: הנכס מקושר לחשבון Google Ads והאפשרות Enable Personalized Advertising פעילה בקישור.
- פותחים את הקישורים. Admin, תחת Product links, Google Ads links ולוחצים על Link. נדרשת הרשאת Editor ומעלה בנכס וגישת אדמין בחשבון Google Ads.
- בוחרים חשבונות. Choose Google Ads accounts, מסמנים, Confirm ואז Next. קישור לחשבון מנהל נותן גישה לקהלים לכל החשבונות שתחתיו.
- משאירים את Enable Personalized Advertising פעיל. זאת ברירת המחדל. בלי זה הקהלים לא ישמשו לרימרקטינג.
- מגדירים תיוג אוטומטי ושולחים. בוחרים את הגדרת ה-Auto-Tagging, עוברים על הסיכום ולוחצים Submit.
- מחכים ומוסיפים לקמפיין. לפי התיעוד הרשימות מופיעות ב-Google Ads תוך עד יומיים. הייצוא אוטומטי, אבל את הקהל צריך להוסיף בעצמכם לקמפיין או לקבוצת מודעות.
כמה פרטים משלימים מהתיעוד. הקהלים זמינים לרימרקטינג ברשת החיפוש, ברשת המדיה וב-YouTube. בקהל שנוצר עבור Google Ads, GA4 מוסיף גם משתמשים שעמדו בתנאים ב-30 הימים האחרונים, כך שהרשימה לא מתחילה מאפס. אי אפשר לערוך את הקהל מתוך Google Ads. ההגדרה נעשית רק ב-GA4. ביטול הקישור בין המערכות עוצר קבוצות מודעות שמכוונות לרשימות האלה.
למה גודל הקהל ב-Google Ads שונה מ-GA4?
זאת שאלה נפוצה מאוד על קהלים ובתיעוד יש עמוד שלם שמוקדש לה. הסיבות העיקריות:
| הסיבה | מה קורה |
|---|---|
| דרישות פעילות לכל רשת | ל-Google Ads יש גודל רשימה נפרד לכל רשת. בחיפוש, למשל, המשתמש צריך לבקר ב-Google Search ב-30 הימים האחרונים |
| הסכמה | משתמש שדחה אחסון לצורכי פרסום ב-Consent Mode לא זכאי לרימרקטינג. הוא עדיין יכול להופיע בדוחות אם אישר אחסון לאנליטיקה |
| ATT ב-iOS | משתמשי אפליקציה שסירבו למעקב לא נכללים בקהלים שמיוצאים ל-Google Ads |
| הגדרות התאמה אישית | אפשר לכבות התאמה אישית של מודעות לפי מדינה, לפי אירוע או לפי מאפיין משתמש. משתמשים מאזור מכובה לא מתווספים לרשימות המיוצאות |
| מרחבי זהות | GA4 מדווח לפי client ID ו-app-instance ID. Google Ads צריך מזהה פרסומי כדי להתאים משתמש. מזהה כזה לא קיים לכל משתמש |
| השלמה לאחור | Google Ads מקבל חברים מ-30 הימים שלפני היצירה. הדוחות ורשימות הקהלים ב-GA4 לא כוללים אותם |
| אומדן בבונה הקהלים | האומדן שמוצג בזמן הבנייה מבוסס על 30 הימים האחרונים ולכן שונה מהמספר שמיוצא |
מעבר לפער יש סף. לפי התיעוד של Google Ads רשימה צריכה לפחות 100 משתמשים פעילים ב-30 הימים האחרונים כדי להציג מודעות. הדרישה זהה ברשת המדיה, ברשת החיפוש וב-YouTube. מתחת לסף המודעות לא יוצגו. התיעוד מדגיש שמשתמשים פעילים שם אינם סך המשתמשים שמדווח ב-GA4. על אותות ההסכמה עצמם כתבנו במדריך על ארבעת הפרמטרים של Consent Mode v2.
מה אי אפשר לשנות אחרי שהקהל נוצר?
כמעט הכול. לפי התיעוד אחרי היצירה אפשר לערוך רק את שם הקהל ואת התיאור שלו. כדי לשנות תנאים, היקפים, החרגות או משך חברות יוצרים קהל חדש, שמתחיל לצבור חברים מחדש.
המגבלה היא 100 קהלים בנכס רגיל ו-400 בנכס Analytics 360. כשמגיעים אליה מארכבים קהלים ישנים. לפי התיעוד ארכוב מוחק את הקהל לצמיתות ואי אפשר לשחזר אותו. ייתכן גם שלא יהיה אפשר להשתמש באותו שם במשך עד 48 שעות. עוד תלות שקל לשכוח: ארכוב של מימד מותאם שקהל נשען עליו הופך את הקהל ללא תקין. הוא מפסיק לצבור משתמשים ואי אפשר לייצא אותו.
אילו קהלים שווה לבנות קודם?
ארבעה שהתיעוד עצמו מדגים ושמכסים את רוב הצרכים: נוטשי עגלה לפי ההגדרה שלמעלה, רוכשים חוזרים עם תנאי על מספר ההפעלות של purchase, לקוחות בעלי ערך גבוה עם תנאי על LTV במטבע של הנכס ומשתמשים מאזור גיאוגרפי מסוים. בנכס שעומד בתנאים למדדים חזויים נוצרים גם קהלים חזויים, כמו Likely 7-day purchasers.
ההמלצה שלי: לבנות כבר ביום הקמת הנכס את הקהלים שתצטרכו בעוד חצי שנה. קהל לא מחושב אחורה, כך שמי שמחכה לקמפיין הראשון מתחיל עם רשימה כמעט ריקה.
שאלות נפוצות
מה משך החברות המקסימלי בקהל ב-GA4?
לפי התיעוד של Google משך החברות בקהל הוא 30 יום כברירת מחדל ועד 540 יום לכל היותר. משך החברות הוא מספר הימים שמשתמש נשאר בקהל אחרי שנוסף אליו בפעם האחרונה. התיעוד מתאר גם אפשרות בשם Reset on new activity, שבה פעילות חדשה שעומדת בתנאי הקהל מאפסת את המשך לערך המלא. גם ב-Google Ads משך החברות ברשת החיפוש וברשת המדיה הוא עד 540 יום.
האם קהל ב-GA4 מחושב רטרואקטיבית?
לא. לפי התיעוד של Google קהל צובר חברים רק מרגע היצירה. יש חריג אחד: בקהל שמיוצא ל-Google Ads מתווספים משתמשים שעמדו בתנאים ב-30 הימים האחרונים. הדוחות ורשימות הקהלים ב-GA4 עצמו לא כוללים את ההשלמה הזאת. פילוח ב-Explorations, לעומת זאת, חל על כל טווח התאריכים.
מה צריך כדי לייצא קהלים מ-GA4 ל-Google Ads?
לפי התיעוד של Google צריך שני דברים. בנכס פעיל Google signals, איסוף של user-provided data או שניהם. הנכס מקושר לחשבון Google Ads והאפשרות Enable Personalized Advertising פעילה בקישור. אחרי זה הייצוא אוטומטי והרשימות מופיעות ב-Google Ads תוך עד יומיים.
למה הקהל ב-Google Ads קטן יותר מאשר ב-GA4?
לפי התיעוד של Google יש כמה סיבות. משתמשים שדחו אחסון לצורכי פרסום או סירבו למעקב ב-iOS לא נכללים ברשימות המיוצאות. Google Ads צריך מזהה פרסומי שלא קיים לכל משתמש. לכל רשת יש דרישת פעילות משלה, למשל ביקור ב-Google Search ב-30 הימים האחרונים. גם האומדן בבונה הקהלים מבוסס על 30 יום בלבד.
כמה משתמשים צריך בקהל כדי להציג לו מודעות ב-Google Ads?
לפי התיעוד של Google Ads רשימה צריכה לפחות 100 משתמשים פעילים ב-30 הימים האחרונים כדי להציג מודעות. הדרישה זהה ברשת המדיה, ברשת החיפוש וב-YouTube. רשימה שלא עומדת בסף לא תציג מודעות. משתמשים פעילים בהקשר הזה אינם סך המשתמשים שמופיע ב-GA4.
האם אפשר לערוך קהל ב-GA4 אחרי שנוצר?
רק את השם ואת התיאור. לפי התיעוד של Google אי אפשר לשנות את התנאים של קהל קיים. לכן כל שינוי בתנאים, בהחרגות או במשך החברות דורש קהל חדש שמתחיל לצבור חברים מחדש. נכס רגיל מוגבל ל-100 קהלים וארכוב של קהל הוא קבוע ואי אפשר לשחזר אותו.
מה השורה התחתונה?
קהלים ב-GA4 הם המקום שבו הנתונים הופכים לפעולה. שלוש תכונות שלהם מחייבות תכנון מראש: הם לא מחושבים אחורה, אי אפשר לערוך את התנאים שלהם אחרי היצירה ומה שמגיע ל-Google Ads תלוי בקישור, בהסכמה של המשתמשים ובסף של 100 משתמשים פעילים. לכן בונים את הקהלים מוקדם, בוחרים משך חברות לפי מחזור ההחלטה של הלקוח ובודקים את גודל הרשימה ב-Google Ads ולא רק ב-GA4. את מבנה הנכס והקישורים למוצרים אחרים סקרנו במדריך המלא ל-GA4. אנחנו בונים את מערך הקהלים ובודקים את הייצוא כחלק משירות הטמעת ובדיקת GA4. אם הקהלים שלכם לא מתמלאים או לא מגיעים ל-Google Ads, כתבו לנו.
מקורות
Google Analytics Help: Create, edit, and archive audiences, Google Analytics Help: Examples of audiences in Google Analytics and how to create them, Google Analytics Help: Enable remarketing with Google Analytics data, Google Analytics Help: Connect Google Ads to Google Analytics, Google Analytics Help: Audience size differences between Google Analytics and Google Ads, Google Ads Help: How your data segments work
יועץ אנליטיקה דיגיטלית ומייסד DigiKnowledge. מרצה לאנליטיקה דיגיטלית באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת אריאל. לעמוד האישי